מאמרי אקספורט אתרי מאמרים בנושאים מגוונים

ב"ה

מאת: ירון לוי, מתנדב יד לאחים.

אין ידיעה ברורה ביחס לזמן התרחשותו של הסיפור אך לפי הדעה המקובלת הוא ארע בימי החשמונאים והגיבורה, יהודית הייתה בת למשפחת הכוהנים המפורסמת מעשה גבורתה של יהודית נשאר לזיכרון עולם אצל העם היהודי ולפרק מפואר בהיסטוריה של העם היהודי בכלל ושל הנשים בפרט.

העיר בתול אשר ביהודה הייתה נתונה במצור והמצביא הסורי הולופרנש צר על העיר עם צבא גדול, הוא היה ידוע לשמצה באכזריותו ולא ידע רחמים. היהודים הנצורים לחמו כאריות כדי להדוף את התקפותיו. בראותו זאת החליט הולופרנש להאריך את המצור, עד שהעיר תיפול לפניו בלי קרב, כי אם בגלל הצמא והרעב.

עד מהרה אזלו המים בעיר והלוחמים בקושי יכלו לעמוד על רגליהם, המון גדול התאסף וביקש לפתוח בשיחות כניעה עם המצביא הולופרנש , ראשי העיר ובראשם עוזיהו עמדו בקושי נוכח הפצרות הלוחמים המותשים וביקשו מהם לתת להם עוד חמישה ימים ולא יותר, "בואו נתחזק ונאמין שהקב"ה יציל אותנו ולא יסגיר אותנו לידי האויב ואם עוד חמישה ימים לא נושע אזי בלית ברירה נכנע לאויב"

ההמון החלוש והמיואש התפזר אט אט, נשארה רק אישה אחת, היא נגשה על עוזיהו והזקנים ואמרה להם, "איך אתם מנסים את הקב"ה ונותנים לו חמישה ימים? אם אתם מאמינים בקב"ה בלב שלם אז למה רק לימים ספורים, וכי אינכם יודעים כי להיכנס לידיו של הולופרנש הרי זה גרוע מהמוות עצמו?"

היתה זו יהודית, בתו של יוחנן כהן גדול, זה שנים אחדות שהייתה אלמנה לאחר שאיבדה את בעלה, מנשה ומאז הייתה פרושה מהעולם ומעבירה את ימיה בתפילה לאלוקים ומתן צדקה. היא הייתה ידועה בצדיקותה וצניעותה וחן היה נסוך עליה תמיד.

"צדקת בתי וצדקו דבריך", ענה לה עוזיהו, אך רק אם ירד גשם שוטף וימלא את בורותינו בכוחו לדחות את הגזירה כי העם מת מצמא, התפללי יהודית ואולי ישמע ה' בקולך".

אתפלל ונתפלל כולנו, אמרה יהודית אבל צריך לעשות מעשה, יש לי תכנית ואולי יעזור ה' וישלח ישועה, אני רוצה לצאת בעצמי אל הולופרנש "

עוזיהו הזהיר אותה כי היא מסכנת את חייה תמורת תקווה קלושה אולם יהודית הייתה בטוחה בעצמה ואמרה לו "ה' שלח פעם אחת ישועה לישראל על ידי יעל אשת הקיני ומסר את סיסרא בידיה.. אולי גם אני אצליח , יהודית התעקשה זקני העיר ועוזיהו לא יכלו לעצור אותה, מה גם שלא הייתה לה שום תכנית אחרת והיא יצאה את שער העיר.

בדרכה על הולופרנש היתה מקושטת ככלה הלבושה במיטב בגדיה אותם לא לבשה מאז מות מנשה בעלה, צעיף ארוך כיסה את פניה היפות. היא הלכה בצעדים איטיים כשלצידה צועדת אמתה ונושאת על ראשה סל ובתוכו לחם, גבינה וכמה בקבוקי יין.

כשהגיעו לקרבת מחנה הסורים נעצרו על ידי אחד השומרים ששאל אותן לאן הן צועדות "יש לנו ידיעה חשובה עבור הולופרנש" השיבה יהודית בתקיפות "קחו אותנו אליו מיד". היא הוכנסה לאוהל הולופרנש שישב בחברת קציניו ושתה לחיי הניצחון הקרוב.

"מי את ומה מעשיך כאן? שאל אותה המצביא.

"אני מהעיר בתול , העיר שאתה צר עליה" השיבה יהודית "באתי כדי למסור לך ידיעה כיצד ומתי לכבוש את העיר".

יהודית סיפרה למצביא כי החיים בעיר נמאסו עליה והיא שיחדה את השומרים כדי שיתנו לה לצאת, היא שמעה על מעשי גבורותיו הנפלאים של הולופרנש ובאה להכיר אותו מקרוב בתקווה שייתן לה להישאר בחיים.

"המצב בעיר הנצורה קשה מאד", אמרה יהודית, "האנשים רעבים וצמאים אך עוד לא איבדו את ביטחונם בה', כל זמן שימשיכו באמונתם לא תוכל לכבוש את העיר אך יותר מימים מועטים הם לא יוכלו להחזיק עוד מעמד כי האוכל הכשר עומד להסתיים ואם יאכלו התושבים בהמות טמאות או שרצים ה' יכעס עליהם וייתן בידייך את העיר".

הולופרנש אמר ליהודית "אם כל דבריך אמת ותעזרי לי לכבוש את העיר אקח אותך לי לאישה" הוא הורה למשמר לתת ליהודית לעזוב את המחנה מדי ערב.

למחרת בערב ניגשה יהודית אל החומה והודיעה לעוזיהו כי בינתיים הצליח ה' דרכה היא ביקשה ממנו שלא יאבדו את האמונה ויתפללו עבור הצלחתה.

בלילה השלישי הזמין המצביא את יהודית אליו לארוחה בערב הוא ציווה שאף אחד לא יכנס וקיבל אותה בסבר פנים יפות. שולחן עמוס במשקאות ומעדנים עמד במרכז האוהל אולם יהודית אמרה כי היא הביאה עמה מאכלים ותאכל רק מהם.

הגבינה שהביאה יהודית איתה הייתה מלוחה מאד אך טעימה להפליא והולופרנש שהיה זללן גדול אכל ממנה הרבה עד שנעשה צמא מאד.

כשהצמא החל להציק לו שתה כמות גדולה מיינה של יהודית עד שתוך זמן קצר שכב שיכור לגמרי.

"חזקני אלוקים רק הפעם" קראה יהודית את התפילה שהתפלל שמשון הגיבור לפני שמוטט את הבית על פלישתים. היא התגברה על פחדה וניגשה אל הקיר, הוציאה משם את חרבו של הולופרנש שהייתה תקועה בו ובכוחות על אנושיים כרתה את ראשו של המצביא הדגול.

היא לא איבדה את עשתונותיה למרות שהייתה אישה עדינה ומעולם לא הרימה ידה על איש לקחה את ראשו, עטפה אותו בצעיפה ויצאה מהמחנה בלוויית שומרים שליוו אותה כבכל ערב כאילו לא ארע דבר.

כשהתקרבה לחומה ביקשה מהשומרים להיכנס, היא ניגשה לעוזיהו והראתה לו את ה"חבילה" שהביאה. מיד ציווה עוזיהו על אנשיו שיצאו בהתקפת פתע וכך חיילי האויב הופתעו וכשרצו אל מצביאם מצאו אותו כשראשו כרות. העיר בתול ניצלה על כל תושביה הודות לאשה הגיבורה- יהודית ונשות ישראל יצאו לקראתה במחולות וריקודים. עד היום מדי שנה בחג החנוכה מספרים בשבחה ובגבורתה של יהודית שבזכות חוכמתה ואומץ ליבה ניצל העם.

הכותב הוא מתנדב בארגון יד לאחים, ארגון יד לאחים עוסק בשמירה על שלימותו הרוחנית של עם ישראל. יד לאחים לא משאיר אף יהודי או יהודייה מאחור ומפעיל מוקד חירום 24 שעות ביממה הנותן מענה ועזרה לנשים יהודיות הכלואות בכפרים ערביים או נמצאות בקשרים עם בני מיעוטים וליהודים שנפלו בשבי המיסיון ורוצים לחזור לחיק היהדות.